מטרות חוק ההוצאה לפועל
חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967
הליכי הוצאה לפועל מנוהלים על פי הוראות חוק ההוצאה לפועל התשכ"ז – 1967. מסעיפי החוק השונים עולה הגישה המקנה להליכי הוצאה לפועל שתי מטרות עיקריות.
המטרה הראשונה והמתבקשת היא כמובן לסייע לנושים (הנקראים "זוכים" במסגרת הליכי הוצאה לפועל) לגבות כספים המגיעים להם מאת חייבים.
יש להדגיש כי הליכי הוצאה לפועל מיועדים לסייע בגביית כספים מחייבים אשר לא ניתן היה להביאם לשלם לנושיהם בדרכים אחרות (חוקיות כמובן). במקביל, ההליכים המתנהלים מכוח חוק ההוצאה לפועל באים להגן גם על אינטרסים של החייב.
ניסוח חוק ההוצאה לפועל נעשה מתוך ידיעה כי בכלכלה המודרנית קורה כי אדם נקלע לחובות אשר אינו יכול עוד להתמודד עימם. אין הכוונה למי שלווה כספים (או מי שמקבל סחורות או שירותים) מתוך ידיעה כי לא יוכל, או שאינו מתכוון, להשיבם.
החוק בהחלט משקף את מטרתו של המחוקק, לאפשר למי שנקלע לחובות תוך ניהול סביר ורגיל של ענייניו הכלכליים, אפילו אם מדובר בניהול כושל, להסדיר את חובותיו מבלי לגזול ממנו את האמצעים הבסיסים לקיום בכבוד ומבלי להפכו לנטל על החברה.
לאור הדברים הנ"ל ברור כי הן לזוכה והן לחייב אינטרסים אשר כדאי שידאגו לקדמם במסגרת הליכי הוצאה לפועל באמצעות פניה למשרד עורכי דין העוסק בתחום.
שכירת שירותיו של עורך דין המתמחה בניהול הליכי הוצאה לפועל, אשר הינו בעל ניסיון בייצוגם של זוכים ושל חייבים, תבטיח ניצול האפשרויות העומדות לרשותו של מרשו.
האיזון בין מטרות חוק ההוצאה לפועל
כאמור חוק ההוצאה לפועל יוצר מערכת אכיפה אשר בעזרתה יוכל נושה שבידיו שטר חוב, מסמך שווה ערך או פסק דין, לפעול על מנת לגבות את הכספים המגיעים לו.
מנגד, מטרות חוק ההוצאה לפועל הינן גם לאפשר לחייב להגיע להסדר תשלומים הוגן, תחת הנסיבות, עם נושה בודד או מספר נושים במקביל (באמצעות הליך איחוד תיקים).
הגנה על אינטרסים קיומיים בסיסים של החייב מתבקשת בהתאם לעקרונות המבוטאים בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
ברור כי ישנה התנגשות בין שתי מטרות חוק ההוצאה לפועל אלה. הראשונה נובעת מהכוונה לבסס את ההגנה על הקניין ואילו השנייה מצרכים סוציאליים והרצון לאפשר לכל אזרח קיום מכובד.
הצורך לאזן בין האינטרסים המנוגדים מתבטא בסעיפי החוק אולם קיימים סעיפים אשר לגביהם יש הטוענים כי אינם מאוזנים כראוי.
למשל מתעוררת מחלוקת כזו לגבי סעיף 74 הקובע מאסר בשל חוב מזונות אפילו ללא צורך בחקירת יכולת או תצהיר (מנגנונים המיועדים לגבש תמונה של יכולותיו הכלכליות העדכניות של החייב).
פסקי דין הקשורים לאיזון מטרותיו של חוק ההוצאה לפועל
בית המשפט נדרש לעיתים קרובות לפסוק במחלוקות המתעוררות על רקע האיזון בין שתי תכליות חוק הוצאה לפועל.
כך בפס"ד חשוב של בית המשפט העליון רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ולילך ישעיהו – הוצגו שתי מטרות חוק ההוצאה לפועל והצורך לאזן ביניהן.
ברע"א 824/06 – בנק הפועלים בע"מ נ' שלמה גרתי מתואר המתח הקיים בין חוק ההוצאה לפועל וחוק יסוד כבוד האדם וחירותו.
בע"א 3553/00 – יששכר אלוני נ' זנד טל מכוני תערובת בע"מ קובע בית המשפט העליון כי אין די באמצעי קיום מינימאליים לשם הגנה על כבוד האדם וחירותו אלה נדרשת גם שמירה על יכולתו הבסיסית של החייב לפרנס את עצמו ומשפחתו.
רבים אינם מודעים לכך כי מטרות חוק הוצאה לפועל כוללות הגנה על אינטרסים בסיסיים של החייב. יתכן כי מסיבה זו נוטים חייבים, אשר נמצאים מטבע הדברים במצב כלכלי קשה, שלא לפנות לקבלת סיוע משפטי מעורך דין המתמחה בתחום. מומלץ לשני הצדדים בהליך הוצאה לפועל לדאוג לייצוג משפטי הולם.
- רוצים לדעת עוד על חוק ההוצאה לפועל? קראו על התיישנות פסקי דין בהליך זה.
לסיוע משפטי מיידי בהליכי הוצל"פ
לחץ כאן: יעוץ משפטי