חוב בהוצאה לפועל עלול לגרום להוצאת צו מאסר!

צו מאסר בהליך הוצל"פ

צו מאסר בהוצאה לפועל מהווה את הסנקציה החריפה ביותר של נושה כנגד חייב הממאן לפרוע את חובותיו.

מי מוציא את צו המאסר ומהי הוראת החוק המאפשרת אותו?

צו המאסר הוא צו שמוציא ראש ההוצאה לפועל לבקשת נושה כנגד חייב המשתמט מתשלום חובותיו.
ההוראה המאפשרת מאסר של חייב קבועה בסעיף 70 לחוק ההוצאה לפועל תשכ"ז 1967 וזוהי לשונה:

"(א) ראש ההוצאה לפועל רשאי, לבקשת הזוכה, לתת צו מאסר נגד החייב בשל בזיון ההוצאה לפועל, בין אם הוכרז מוגבל באמצעים ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שבעה ימים".

באילו מקרים ייעתר ראש ההוצאה לפועל לבקשת הזוכה ויוציא צו מאסר כנגד החייב?

צו מאסר מהווה סנקציה קשה הפוגעת בחירות התנועה של החייב, על כן, החוק מאפשר הוצאתו רק במקרים מסוימים בהם החייב מתחמק באופן עיקש מתשלום החוב ובפרט :

1. הוצאת צו מאסר אפשרית במקום בו החייב מוכרז כחייב "המשתמט מחובותיו" הכוונה במשתמט   מחובותיו היא שהחייב נמנע מלהתייצב ולשתף פעולה במסגרת חקירת יכולת ו/או נמנע מלהכריז על נכסיו השונים בפני ראש ההוצאה לפועל.

2. מקרה נוסף המאפשר הוצאת צו מאסר כנגד חייב הוא מקרה בו החייב קיבל צו תשלומים ונמנע מלעמוד בתשלום החודשי הקבוע בו.

3. צו מאסר עלול להינתן גם במקום בו החייב נמנע מלבצע החלטה שניתנה עקב בירור במשרדי ראש  ההוצאה לפועל, לדוגמא בירור שנעשה עקב צו הבאה.

באילו מקרים ימנע ראש ההוצאה לפועל, מלהוציא צו מאסר כנגד חייב?

ככלל, צו מאסר הוא סנקציה קשה, שיש להורות עליה לאחר שמוצו כל הדרכים האחרות לגביית החוב. עמד על כך בית המשפט העליון בפרשת פר"ח (בג"ץ 5302/92) מפי המשנה לנשיא ד'אז כבוד השופט מנחם איילון בעמ' 751 לפסק הדין בקובעו:

 "סעיף 70… דן במאסר על חוב…כל עוד יש אפשרות אחרת, אין שולחים אדם למאסר"

מדברים אלה נובע כי ניתן להתגונן כנגד צו מאסר בטענה, שבנסיבות העניין הצו שהוצא הוא בלתי מידתי ופוגע באופן לא סביר בזכות היסוד של החייב לחירות התנועה.

האם ניתן לאסור חייב פעמיים בגין אותו חוב?

סעיף 73 לחוק ההוצאה לפועל מורה כי אין לאסור חייב יותר מפעם אחת בשל חוב פלוני, עם זאת אין מניעה כי חייב ייאסר פעמיים – כל פעם בשל חוב אחר.

ההוראות בדבר חוב מזונות

הדברים עליהם עמדנו לעיל, נכונים ותקפים לגבי כל החובות – מלבד חוב המזונות. בקליפת אגוז – חוב המזונות הוא חוב מסוג שונה מכיוון שתשלומו נחוץ(בדרך כלל) למחייה הבסיסית של אשת החייב וילדיו.

בשל סיבה זו, ההוראות בדבר גביית מזונות מעט שונות הן, לדוגמא: כאשר בחוב מזונות עסקינן, ניתן לעצור את החייב ל-21 ימים, וזאת בניגוד כאמור לתקופת המעצר המרבית בגין חוב רגיל, העומדת על שבעה ימים.

צו מאסר – סיכום הדברים

פרעון של חובות הנו עקרון יסוד בשיטת המשפט הישראלית. בשל עקרון זה מוכנים אנו כחברה לעקל רכוש, להורות על הבאת חייב בכפיה ואף לשלול את חירותו במאסר. עם זאת, הפעלת סנקציה כגון מאסר תעשה ברגישות החברתית הראויה וכמוצא אחרון.

במידה ואתם נמצאים בהליכי הוצאה לפועל, בין אם בתור חייבים או בתור נושים, מומלץ להיוועץ עם עורך דין מהתחום לפני החלטה על דרכי הפעולה העתידיות.

זקוקים לסיוע מקצועי בהליכי הוצאה לפועל? ליחצו כאן ליעוץ משפטי של עורך דין