מגיע לך פטור מהוצאה לפועל? קרא על טענת פרעתי
מהות טענת פרעתי
טענת פרעתי היא טענה שבמסגרתה טוען החייב במסגרת הליכי הוצל"פ כי הוא אינו חייב עוד למלא את פסק הדין או שהוא כבר מילא אחריו.
חשוב להדגיש כי הטענה אינה מתייחסת בהכרח לפירעון של חובות כספיים אלא לכל סוג של טענה שפוטרת את החייב ממילוי אחר פסק הדין. נושא טענה זו מוסדר בסעיף 19 של חוק הוצאה לפועל, תשכ"ז-1967 (להלן: החוק).
חשוב להדגיש כי הדעה המקובלת בפסיקה היא שמדובר בטענת פירעון שהתגבשה לאחר פסק הדין, משום שאם הטענה התקיימה לפני פסק הדין אך לא נטענה בבית המשפט, אזי אבד עליה הכלח (המ' 578/78 עזרא נ' מרבק, פ"ד לג (1) 70).
מועד העלאתה של טענת פרעתי ונטל הראייה להוכחתה
הפסיקה קובעת בהתאם לחוק ולתקנות ההוצאה לפועל כי אין הגבלה בעניין המועד שבו ניתן להעלות את טענת "פרעתי" וניתן לטעון אותה בכל עת ועת לאחר מתן פסק הדין (רע"א 9302/02 בנק ירושלים נ' גורדון, פ"ד נז (5) 72).
חשוב להדגיש כי לפי סעיף 19 (א) לחוק נטל השכנוע להוכחת טענת פרעתי מוטל על מי שטוען אותה, קרי, חייב שמעוניין לטעון טענה זו חייב להביא ראיות להתקיימותה.
חושב שאתה זכאי לפטור מהליך הוצל"פ?
פנה לקבלת יעוץ משפטי מקצועי עוד היום!
הרשאים להעלות את הטענה והמסמכים שיש לצרף לבקשה
חייב שטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד למלאו יכול לטעון לטענת פרעתי באמצעות בקשה שתוגש לראש ההוצאה לפועל.
הבקשה תוגש בשלושה העתקים ותכלול : תצהיר מאומת כדין, העתק של המסמכים הרלבנטיים וצילום של ת.ז. של המבקש.
בקשתו של החייב תועבר לזוכה כדי לאפשר לו להגיש תצהיר נגדי שמטרתו לסתור את טענות החייב. לאחר קבלת תגובת הזוכה ינהל ראש ההוצאה לפועל דיון בבקשה.
סמכות ראש ההוצאה לפועל בדיון בטענת פרעתי
טענת פרעתי מהווה חלק מהסמכויות השיפוטיות של ראש ההוצאה לפועל. ראש ההוצאה לפועל הוא רשם או שופט בית משפט שלום. במסגרת זו יהא ראש ההוצאה לפועל מוסמך לקבוע האם ובאיזו מידה נדרש החייב לבצע את פסק הדין.
עוד נקבע בסעיף 19 (א) כי ראש ההוצאה לפועל מוסמך להורות על עיכוב ביצוע של פסק הדין עד למתן החלטה.
חשוב להדגיש כי עד לתיקון 29 לחוק הייתה לפי ס' 19 סמכות לראש ההוצאה לפועל סמכות לדון בטענה בדרך המרצה, כאשר לעניין הערעור דין ההחלטה היה כדין פסק דין של בית משפט שלום ולכן הערעור היה בזכות לבית המשפט המחוזי.
לאחר הרפורמה המקיפה שנעשתה בתחום ההוצאה לפועל בתיקון 29 נקבע כי הדיון יערך בהתאם לחוק הוצאה לפועל והתקנות שהותקנו מכוחו וכן כי ניתן לערער על ההחלטה בנושא בזכות לבית משפט השלום ולא המחוזי כפי שהיה בעבר.